הפטריות החומות שהורגות את מי שמחפש את אלה

Deadly galerina Galerina marginata

עלולה להרוג

אמטוקסינים — אותה קבוצה שהורגת את מי שאוכל כובע מות. אי־ספיקת כבד, לעיתים קרובות אחרי יום מטעה שבו מרגישים טוב יותר.

היא עולה על אותם שבבי עץ ופסולת מחטניים כמו פסילוצ׳יבה קיאנסנס, באותם שבועות של הסתיו, באותו גודל חום קטן. זה הבלבול שבאמת הרג לקטים.

איך להבדיל לגלרינה הדפס נבגים חום־חלודה והיא לעולם אינה מכחילה. לפסילוצ׳יבה הדפס חום־סגול עד שחור והיא מכחילה במקום שנוגעים בה. הדפס נבגים לוקח כמה שעות והוא ההפרדה האמינה היחידה.

Photograph by Alan Rockefeller, CC BY, via iNaturalist

Deadly conocybe Pholiotina rugosa

עלולה להרוג

אמטוקסינים. מתועדים מקרי מות מכמויות קטנות.

פטרייה חומה קטנה של מדשאות, עם כובע חרוטי, בדשא הכסוח ובשבבי העץ שבהם מחפשים כובעי חירות.

איך להבדיל הדפס נבגים חום־חלודה, אין הכחלה, וטבעת על הגבעול שאין לכובעי חירות.

Photograph by Mandy Hackney, CC BY, via iNaturalist

Mower's mushroom Panaeolina foenisecii

לא רעילה ולא פסיכואקטיבית. האכזבה הנפוצה ביותר, לא הסכנה הנפוצה ביותר.

הפטרייה החומה הקטנה הנפוצה ביותר במדשאות כסוחות, בדיוק היכן שמחפשים כובעי חירות.

איך להבדיל כובע חום כהה, מפוספס, שאינו מסתיים בחוד, ואין הכחלה.

Photograph by Alan Rockefeller, CC BY, via iNaturalist

Webcaps Cortinarius species

עלולה להרוג

כמה מהן מכילות אורלנין, שהורס את הכליות — ועושה זאת שבועות אחרי הארוחה, הרבה אחרי שמישהו יקשר בין השניים.

נבגים חומי־חלודה וכובעים חומים מכניסים אותן לאותה מסגרת חזותית כמו גימנופילוס.

איך להבדיל צעיף דמוי קורי עכביש (הקורטינה) בין שולי הכובע לגבעול בצעירות, ונבגים חלודים לכודים בו. אין הכחלה בשום מקום.

Photograph by Jerry Cooper, CC BY, via iNaturalist

Death cap Amanita phalloides

עלולה להרוג

אמטוקסינים. הפטרייה האחראית לרוב מקרי ההרעלה הקטלניים בעולם.

מי שהחליט שאמניתה אדומה ראויה לאכילה עובד בדיוק בסוג שבו חי המין הקטלני ביותר.

איך להבדיל כובע ירקרק עד זיתי, דפים לבנים, נרתיק שקי בבסיס, הדפס נבגים לבן. אין לה הכובע האדום והיבלות הלבנות של אמניתה אדומה — אבל העיקר נשאר: זה הסוג שמחזיקים ביד.

Photograph by Sofia Zvolanek, CC BY, via iNaturalist